על האור שבפנים, האור שבחוץ ונרות שבת

מדי שבוע משפחות רבות נוהגות להדליק את נרות השבת בבית. כולם מתאספים יחד, אוכלים את ארוחת ערב שישי עם משפחה או חברים בצל הנרות הדולקים, והלב מתרחב. זמן יקר של "ביחד". מדליקים נרות ולפתע הבית חמים יותר, ומואר יותר. וערב ביתי פשוט הופך משפחתי ושמח יותר. כמה יפה- ככה פשוט.

הדלקת נרות (מכל סיבה שהיא), זו הזדמנות מצוינת עבורנו ההורים, לשוחח עם ילדנו גם על האור הפנימי שלהם. על הדברים שמייחדים אותם בעינינו, על החוזקות שלהם, ועל האור המיוחד שהם מכניסים אל הבית ואל המשפחה. על האור שהוא רק שלהם.

אך יש מסר חשוב נוסף שניתן ללמד דרך מנהג הדלקת הנרות והוא- ערך הנתינה לאחר.

אש היא דבר מופלא- נר אחד בודד יכול להדליק עשרות ואף מאות נרות אחרים. האש של הנר לא קטנה ולא מאבדת במאום מעצמתה ככל שהיא מציתה להבות אחרות- להיפך, האור הולך וגדל- והנר הבודד ממשיך לבעור איתן.

כך אפשר לספר לילדינו על נתינה: כאשר אנחנו נותנים לאחרים אנחנו מפיצים את האור שלנו הלאה, האור בעולם הולך וגדל מבלי לפגוע או לגרוע מהאור האישי שלנו.

כהורים אנו שואלים את עצמנו- מה אנחנו יכולים לעשות על מנת לגדל את ילדינו להיות "אנשים טובים"? לפתח אצלהם תכונות של חמלה, התחשבות, דאגה לאחרים ואחריות חברתית. אבל איך בכלל מחנכים להיות "אנשים טובים"?

כמו רוב הדברים בחינוך, לדעתנו גם כאן הכל מתחיל מדוגמא אישית.

מן הדרך שאנו מגיבים לאנשים אחרים, במיוחד כאלה המעניקים לנו שירות - השליח של הפיצה שדפק בדלת, הקופאית בסופר, המלצרית בבית הקפה או האדם שנוסע לפנינו בכביש.

האם אנו אדיבים, מסבירי פנים, נוהגים בכבוד? האם אנו מוכנים לעזור לאדם זר?

האם נעצור לרגע ונתכופף להרים עטיפת חטיף שזרוקה על הרצפה, כדי לשים בפח, או נמשיך ללכת כי לא אנחנו אלה שזרקנו אותה?

האם נדאג לעזור לחיה פצועה או רעבה או שמה נתעלם ונמשיך בשלנו?

האם לצד מסרים של זהירות, ושמירת הביטחון האישי של ילדינו, גם נשוחח איתם על חברות והחשיבות הרבה שיש לקשרים שלנו עם אנשים אחרים?

האם נעודד אותם לדאוג לילדים ואנשים אחרים ולא רק לעצמם?

תזכרו- ילדינו צופים בנו כל העת, ורואים הכל. ולפעמים דווקא המסרים שלא ניסחנו במילים, ולא הקדשנו להם מחשבה יתרה, מהדהדים חזק ונצרבים בתודעה.

היו ערים לדוגמא שאתם נותנים לילדים.

כאמור, מעץ תפוחים לרוב לא צומחת גויבה J

נסיים עם דברי הרב קוק: צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו.

חבקו חזק את הנרות הקטנים שלכם, ותאמרו להם כמה הם מאירים לכם את החיים.


Featured Posts
Recent Posts